התנהלות פיננסית כשרה

שלום וברכה

יישר כוח גדול על המגמה. תורת ה' עוסקת בהיקפים גדולים בדיני ממונות ובהתנהלות הראויה, וההכרעה ללכת בדרך זו היא מצוינת.

היתר עיסקא בבנקים אינו מחייב חתימה אישית, שכן חלק מתקנות כל הבנקים בישראל הוא ההתנהלות בהיתר עיסקא. ברם, היתר עיסקא אינו משהו שפוטר אותנו לחלוטין מאחריות ההתנהלות, בעיקר בכניסה למשיכת יתר (אובר דראפט) למטרות צריכה, שכן לא מדובר ב"עיסקה", שהיא למעשה יסוד היתר העיסקא. לצערי, אני עצמי לא תמיד עומד בדרישות האלה, בעיקר בגלל רשלנות וחוסר מוטיבציה להשקיע בניהול כספי מסודר, אולם התנהלות ראויה נמנעת לחלוטין ממשיכת יתר למטרות צריכה. שונה הדבר במשכנתא, או בהלוואות למטרות השקעה.

לגבי גופים פיננסיים:

קשה לאמת הלכה המחייבת באופן מוחלט מכשירי השקעה "כשרים" בשל שלוש סיבות:

א. אין כזה דבר גופי הלכה "כשרים". גם הגופים ה"כשרים" – מקפידים בעיקר על שבת ועל ענייני "היתר עיסקא", אולם אין הם בודקים תשלום שכר שכיר בזמן, דיני אונאה וגניבת דעת וכדו'. לא זו בלבד, אלא שגם דבריהם על "שבת" לדוגמה עוסקים בחילול שבת ישיר, אבל לא בחילולי שבת עקיפים. כדי להסיר ספק, אני מבקש להדגיש כי כל התקדמות היא טובה, ואשריהם שהם מקדמים דברים טובים, אבל עד לתואר "כשרים" המרחק גדול.

ב. כל המסלולים הם ביסודו של דבר חברה בע"מ, דבר המלמד על כך שזו יישות משפטית מופשטת. החובות ההלכתיות המוטלות עליה אינן מוגדרות די צרכן בהלכה, ובכל מקרה – לא מדובר במצוות ועבירות במובן המקובל של המילה. אמנם, חוק החברות המשופר מטיל יותר ויותר אחריות על הבעלים, אולם עדיין מדובר בחברה כזו.

ג. ההשקעות שלך בהן הן שבריר אחוז, ולא ניתן לדבר על קשר ישיר שלך אליהן.

על כן, ראוי אמנם לקדם כל דבר שהוא נאמן יותר להלכה. אולם, אין חובה לשנות את כל עולם ההשקעות הפיננסיות.

הפיתרון של השקעה אצל הגויים מנוגד באופן ישיר למצוות התורה "וחי אחיך עמך", ואיני רואה בו מהלך נכון.

מעשר כספים:

יש הרבה פרטי דינים בנושא והרבה הלכות.

באופן עקרוני, יש הטוענים כי אותו אחוז מתקציב המדינה המופנה למטרות חברתיות (קשה כמובן לקבוע מהו, אבל זה בערך 7-8%) יכול להיות מקוזז ממס ההכנסה.

כל טוב ויישר כוח